עשיית שלום בין ישראלים ופלסטיני
(סליחה, זה רק תרגום גוגל מאנגלית)
מלחמה והרס הם סימפטומים של יותר מדי כוח ריכוזי. רשת גלובלית של קהילות דמוקרטיות ומעצימות את עצמן היוצרות בריתות חוצות גבולות וחוצות תרבותיות כדי לעבוד יחד ולעזור אחת לשניה היא התקווה היחידה של העולם הזה.
רקע: עזה - כישלון ארגוני השלום
ברית השלום במזרח התיכון (Allmep) אומרת שיש לה יותר מ-160 ארגונים חברים, "ומאות אלפי פלסטינים וישראלים - בניית שיתוף פעולה, צדק, שוויון, חברה משותפת, הבנה הדדית ושלום בין הקהילות שלהם".
Allmep גם טוען "לטפח שיתוף פעולה שמגביר את ההשפעה, ולבנות סביבה תורמת לשלום בטווח הארוך".
מדובר במטרות ראויות, אך לאור המלחמה הנוכחית, ברור שנדרשת גישה יעילה יותר להשכנת שלום. לשם כך מוצעת כאן תוכנית דו-חלקית, תוך שימוש בפיתוח קהילתי לבניית גשרים תרבותיים בין קהילות ישראליות ופלסטיניות:
את התוכנית
שלב 1. סקר/הערכה קהילתית (ראה גם שאלון ניסיוני).
על מנת שקהילה תקבל את ההחלטות הנכונות לגבי התפתחותה העתידית, עליה להבין תחילה לעומק את הצרכים והשאיפות של אזרחיה. לשם כך עליה לבצע הערכה יסודית של רווחתה החברתית, הכלכלית והסביבתית ולזהות כל איומים אפשריים.
גופים ייצוגיים מקומיים, כגון ועדות מקומיות בישראל ומועצות כפרים/מקומיות בפלסטין, עשויים להיות בעמדה הטובה ביותר לבצע הערכות כאלה.
באופן אידיאלי הם ישתמשו בשיטת הערכה אחידה, כך שהקהילות המשתתפות יוכלו להשוות ישירות זו את רמות הרווחה של זו.
מתוך מחשבה על כך, הקמנו שתי גרסאות של שאלון ניסיוני. גרסה אחת מיועדת לאנשים החיים בקהילות פלסטיניות. השני מיועד לאנשים החיים בקהילות ישראל. אנו מבינים שמדובר בחלוקה גסה, אך אם יש קהילות שירצו לקחת חלק בתכנית זו, נספק להן כמובן שאלון משלהן.
[נסה את השאלון הניסיוני כאן]
שלב 2. בריתות לפיתוח קהילה
לאחר עריכת סקר/הערכה קהילתית, גופים ייצוגיים מקומיים יכולים להשוות את התוצאות לקהילות אחרות המשתתפות. לאחר מכן, הם יוכלו להגיע אל הקהילה בצד השני של השסע הפוליטי על מנת לכרות ברית. מטרת הברית הזו תהיה לגבש וליישם תוכנית פיתוח קהילתית משותפת, על סמך סקרים/הערכות שלהם.
בעת גיבוש התוכנית, בריתות עשויות לבקש עזרה או עצה נוספת מקבוצות עמיתים וארגוני שלום. הם עשויים לחול גם על מוסדות ממשלתיים ברמה גבוהה יותר. לדוגמה, ועדות מקומיות בישראל עשויות לבקש תמיכה ממועצות אזוריות. באופן דומה, מועצות ערים/כפרים פלסטיניות עשויות לבקש סיוע ממחוזותיהן.
בעת גיבוש התוכנית, בריתות עשויות לבקש עזרה או עצה נוספת מקבוצות עמיתים וארגוני שלום. הם עשויים לחול גם על מוסדות ממשלתיים ברמה גבוהה יותר. לדוגמה, ועדות מקומיות בישראל עשויות לבקש תמיכה ממועצות אזוריות. באופן דומה, מועצות ערים/כפרים פלסטיניות עשויות לבקש סיוע ממחוזותיהן.
מלחמה והרס הם סימפטומים של יותר מדי כוח ריכוזי. רשת גלובלית של קהילות דמוקרטיות ומעצימות את עצמן היוצרות בריתות חוצות גבולות וחוצות תרבותיות כדי לעבוד יחד ולעזור אחת לשניה היא התקווה היחידה של העולם הזה.
רקע: עזה - כישלון ארגוני השלום
ברית השלום במזרח התיכון (Allmep) אומרת שיש לה יותר מ-160 ארגונים חברים, "ומאות אלפי פלסטינים וישראלים - בניית שיתוף פעולה, צדק, שוויון, חברה משותפת, הבנה הדדית ושלום בין הקהילות שלהם".
Allmep גם טוען "לטפח שיתוף פעולה שמגביר את ההשפעה, ולבנות סביבה תורמת לשלום בטווח הארוך".
מדובר במטרות ראויות, אך לאור המלחמה הנוכחית, ברור שנדרשת גישה יעילה יותר להשכנת שלום. לשם כך מוצעת כאן תוכנית דו-חלקית, תוך שימוש בפיתוח קהילתי לבניית גשרים תרבותיים בין קהילות ישראליות ופלסטיניות:
את התוכנית
שלב 1. סקר/הערכה קהילתית (ראה גם שאלון ניסיוני).
על מנת שקהילה תקבל את ההחלטות הנכונות לגבי התפתחותה העתידית, עליה להבין תחילה לעומק את הצרכים והשאיפות של אזרחיה. לשם כך עליה לבצע הערכה יסודית של רווחתה החברתית, הכלכלית והסביבתית ולזהות כל איומים אפשריים.
גופים ייצוגיים מקומיים, כגון ועדות מקומיות בישראל ומועצות כפרים/מקומיות בפלסטין, עשויים להיות בעמדה הטובה ביותר לבצע הערכות כאלה.
באופן אידיאלי הם ישתמשו בשיטת הערכה אחידה, כך שהקהילות המשתתפות יוכלו להשוות ישירות זו את רמות הרווחה של זו.
מתוך מחשבה על כך, הקמנו שתי גרסאות של שאלון ניסיוני. גרסה אחת מיועדת לאנשים החיים בקהילות פלסטיניות. השני מיועד לאנשים החיים בקהילות ישראל. אנו מבינים שמדובר בחלוקה גסה, אך אם יש קהילות שירצו לקחת חלק בתכנית זו, נספק להן כמובן שאלון משלהן.
[נסה את השאלון הניסיוני כאן]
שלב 2. בריתות לפיתוח קהילה
לאחר עריכת סקר/הערכה קהילתית, גופים ייצוגיים מקומיים יכולים להשוות את התוצאות לקהילות אחרות המשתתפות. לאחר מכן, הם יוכלו להגיע אל הקהילה בצד השני של השסע הפוליטי על מנת לכרות ברית. מטרת הברית הזו תהיה לגבש וליישם תוכנית פיתוח קהילתית משותפת, על סמך סקרים/הערכות שלהם.
בעת גיבוש התוכנית, בריתות עשויות לבקש עזרה או עצה נוספת מקבוצות עמיתים וארגוני שלום. הם עשויים לחול גם על מוסדות ממשלתיים ברמה גבוהה יותר. לדוגמה, ועדות מקומיות בישראל עשויות לבקש תמיכה ממועצות אזוריות. באופן דומה, מועצות ערים/כפרים פלסטיניות עשויות לבקש סיוע ממחוזותיהן.
בעת גיבוש התוכנית, בריתות עשויות לבקש עזרה או עצה נוספת מקבוצות עמיתים וארגוני שלום. הם עשויים לחול גם על מוסדות ממשלתיים ברמה גבוהה יותר. לדוגמה, ועדות מקומיות בישראל עשויות לבקש תמיכה ממועצות אזוריות. באופן דומה, מועצות ערים/כפרים פלסטיניות עשויות לבקש סיוע ממחוזותיהן.