פִילוֹסוֹפִיָה
שלום דורש מיזוג של חופש ואחריות. אנו זקוקים לחופש לבטא את עצמנו באהבה, יצירתיות ובצורה רהוטה. יחד עם זאת אנו זקוקים לחלק שוויוני באחריות לרווחתם של אחרים, מכיוון שזה נותן לנו תחושת חיבור וחום אנושי. זה חשוב במיוחד בקהילה המקומית שלנו, שכן חיוני להרגיש שאנחנו חיים בין חברים שדואגים לנו, ולא זרים שלא אכפת להם אם נחיה או נמות.
עם זאת, זה מציב בפנינו חידה, שכן אם נכפות עלינו אחריות קהילתית, הם פוגעים באופן אוטומטי בחופש שלנו.
הפתרון טמון בהקמת פורומים דמוקרטיים מבוססי קהילה שבהם אנשים יכולים לדבר זה עם זה ולנהל משא ומתן על אחריותם ההדדית. בדרך זו, גם תחומי האחריות הללו הופכים לחלק מחופש הביטוי שלנו.
פורומים כאלה צריכים גם לאפשר לאנשים לנהל משא ומתן על תוכניות להגברת הרווחה החברתית, הכלכלית והסביבתית בקהילה המקומית שלהם.
(זה מעלה שאלה חשובה: האם לשכונות/עיירות/כפרים ישראליים ופלסטיניים יש ארגונים ייצוגיים יעילים ודמוקרטיים?)
עם זאת, לפני שקהילה יכולה לקבל החלטות רציונליות לגבי התפתחותה העתידית, עליה לבצע תחילה הערכה יסודית עד כמה היא עונה על הצרכים והשאיפות של תושביה, ולזהות הזדמנויות או איומים פוטנציאליים.
שיטת הסקר/הערכה הקהילתית המוצגת כאן נועדה לסייע לקהילות לעשות את הצעד הראשון בתהליך של תכנון קהילתי דמוקרטי. הוא נועד לספק שיטת הערכה סטנדרטית, כך שקהילות מרובות יכולות להשוות ישירות זו את רווחתה של זו. לאחר מכן הם יכולים ליצור בריתות דמוקרטיות לעבוד יחד ובמידת הצורך, להגן זה על זה.
כמובן שאלו זמנים קשים במיוחד עבור פלסטינים וישראלים, אבל אני מאמין שכאשר אנשים עם רצון טוב והשקפה דמוקרטית יפגשו, יתפתח קשר של אמון שיהווה בסיס איתן לשלום ושיתוף פעולה. ואם נוכל לבנות רשת מוצקה של בריתות כאלה, האם נוכל לבנות שלום כה חזק עד שמלחמה תהפוך לבלתי אפשרית?
שָׁלוֹם
מייקל גלאגר, @Levant_peace
(מתנצלים. זהו תרגום מכונה מאנגלית. אנא הודע לי אם אתה יכול לשפר אותו. אתה יכול לשלוח מייל כאן).
כמה מחשבות קודמות
עם זאת, זה מציב בפנינו חידה, שכן אם נכפות עלינו אחריות קהילתית, הם פוגעים באופן אוטומטי בחופש שלנו.
הפתרון טמון בהקמת פורומים דמוקרטיים מבוססי קהילה שבהם אנשים יכולים לדבר זה עם זה ולנהל משא ומתן על אחריותם ההדדית. בדרך זו, גם תחומי האחריות הללו הופכים לחלק מחופש הביטוי שלנו.
פורומים כאלה צריכים גם לאפשר לאנשים לנהל משא ומתן על תוכניות להגברת הרווחה החברתית, הכלכלית והסביבתית בקהילה המקומית שלהם.
(זה מעלה שאלה חשובה: האם לשכונות/עיירות/כפרים ישראליים ופלסטיניים יש ארגונים ייצוגיים יעילים ודמוקרטיים?)
עם זאת, לפני שקהילה יכולה לקבל החלטות רציונליות לגבי התפתחותה העתידית, עליה לבצע תחילה הערכה יסודית עד כמה היא עונה על הצרכים והשאיפות של תושביה, ולזהות הזדמנויות או איומים פוטנציאליים.
שיטת הסקר/הערכה הקהילתית המוצגת כאן נועדה לסייע לקהילות לעשות את הצעד הראשון בתהליך של תכנון קהילתי דמוקרטי. הוא נועד לספק שיטת הערכה סטנדרטית, כך שקהילות מרובות יכולות להשוות ישירות זו את רווחתה של זו. לאחר מכן הם יכולים ליצור בריתות דמוקרטיות לעבוד יחד ובמידת הצורך, להגן זה על זה.
כמובן שאלו זמנים קשים במיוחד עבור פלסטינים וישראלים, אבל אני מאמין שכאשר אנשים עם רצון טוב והשקפה דמוקרטית יפגשו, יתפתח קשר של אמון שיהווה בסיס איתן לשלום ושיתוף פעולה. ואם נוכל לבנות רשת מוצקה של בריתות כאלה, האם נוכל לבנות שלום כה חזק עד שמלחמה תהפוך לבלתי אפשרית?
שָׁלוֹם
מייקל גלאגר, @Levant_peace
(מתנצלים. זהו תרגום מכונה מאנגלית. אנא הודע לי אם אתה יכול לשפר אותו. אתה יכול לשלוח מייל כאן).
כמה מחשבות קודמות